פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת 2025

בראש ועדת הפרס עמדה נשיאת המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר,  ולצדה העיתונאים עמרי אסנהיים וסמי פרץ, וחוקרת התקשורת ד"ר אווה ברגר.

"אין דמוקרטיה ללא חופש הביטוי והעיתונות. ללא חופש הביטוי והעיתונות אין בחירות של אמת, ולא אפשריים חילופי שלטון", אמרה נשיאת המכון השופטת דורנר בדברים שנשאה בטקס הענקת הפרסים.

"היום אנחנו במאבק אמיתי, בקרב של נרטיבים מול עובדות", אמרה בסרט שהוקרן בטקס רוני זינגר, עיתונאית "זמן אמת" של "כאן" וגוף התחקירים "שומרים". בנימוקי השופטים לזכייתה של זינגר נכתב כי עבודתה היא דוגמה לעיתונאות חוקרת מעמיקה, יסודית ולא מתלהמת, המביאה לציבור מידע חיוני ואמין. השופטים ציינו את סרטה "משפט שדה" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" של "כאן" על  חקירת ההתעללות בעציר פלסטיני והפריצה לבסיסי צה"ל ואת סרטה "התחקיר שלא היה" שבו חשפה את העובדה כי המשטרה לא חקרה את תפקודה של צמרת הארגון בשבעה באוקטובר, על אף הכשלים ברמה הארגונית, ותחקירים נוספים מ-2025 על  ירידה בהיקף חקירת שחיתויות במשטרה, הידרדרותו של משמר הכנסת ועוד. סרטה של זינגר, "קולות צורמים" על החששות לשיבוש הבחירות הקרובות, שודר לפני שבועיים (27/4) בתוכנית "זמן אמת" ב"כאן".

"אנחנו העיתונאים אף פעם לא הסיפור", אמרה בטקס זינגר. "ולכן תמיד חשוב לי להקשיב לפני שאני מדברת, ולשאול לפני שאני קובעת, ותמיד ללכת בעקבות העבודות."

בנימוקי השופטים לזכייתו בפרס של יוסי מזרחי, "המבקר" בחדשות 12, נכתב כי מזרחי "פועל בהתמדה ומסירות כשליח ציבור. הוא חושף באופן שיטתי ועקבי מעשי שחיתות בכל דרגי השלטון, ומעמת את מושאי התחקירים עם מעשיהם, ובכך הוא ממלא את תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית. מזרחי חשף בשנת 2025, בין השאר, את שיטות הפעולה של השרה מאי גולן לשימוש פרטי בכספי ציבור; את קניית הקולות בבחירות המקומיות בעכו, בפרסום שהוביל לעריכת הבחירות מחדש; ואת ההתנהלות הפסולה של שר החינוך יואב קיש ואנשי המטרה שלו, שכללה מכרזים תפורים, מינוי מקורבים והתערבות פסולה. מזרחי ממשיך לחשוף את השחיתות השלטונית ללא לאות. באחרונה חשף את מפעל הג'ובים של שר הביטחון ישראל כ"ץ, ובימים אלה חשף את הפגישה הסודית בין נשיא המדינה ליעקב ברדוגו על סיום משפט נתניהו. "שחיתות ציבורית היא תחום שלצערי פורח", אמר מזרחי בסרט שהוקרן בטקס.

"עיתונות חוקרת היא לא התחום הכי נעים שאפשר לבחור", אמר מזרחי בטקס. "התפקיד הוא לשאול שאלות, לחשוף מידע, גם כשזה לא נוח, גם כשמנסים להסתיר, וכל זה כרוך במחיר, והמחיר הזה בתקופה הזאת הולך ועולה".

בנימוקי השופטים לזכייתו של כתב "הארץ" בר פלג נכתב כי פלג היה הראשון שדיווח כי מקורבי נתניהו יונתן אוריך וישראל איינהורן בנו קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר. במשך חשף את דבר העברת הכסף מקטאר גם בעיצומה של המלחמה, ואת החברות שהיו מעורבות בהעברת הכסף, וליווה את המשך הסתעפות פרשת "קטארגייט". במקביל סיקר פלג את המלחמה ואת הבעיות בהגשת סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה, וכן חקר את הכשלים שהובילו לנפילתו של חייל צה"ל גור קהתי, והביא גילויים חדשים על אירועי השבעה באוקטובר. וכל זאת במקביל לסיקור שוטף של המחאה, ושל שיבת החטופים ששוחררו. "בעבודתו מביא פלג לקוראיו ולציבור כולו מידע שוטף וחשוב, בחריצות, בהתמדה, במסירות, תוך נאמנות לאמת ואומץ ציבורי," כתבו השופטים. פלג ממשיך לעשות זאת. במשך 40 ימים ולילות של המלחמה באיראן דיווח פלג מזירות פגיעה ונפילה, וסיפר את סיפוריהם של הנפגעים, ישראלים ומהגרי עבודה. "העבודה שלנו היא לספר את האמת גם אם היא לא נעימה", אמר בר בסרט שהוקרן בטקס.

בדברים שנשא בטקס אמר פלג: "זו תקופה שבה בריונות היא סך הכל הצבת מראה. אלה ימים שבהם מדינה שמימנה את ארגון הטרור שטבח בנו מכונה 'מדינה מורכבת'. אלה ימים שבהם נחשב הישג להיות ראש ממשלה שהחזיר הכי הרבה חטופים, למרות שהם נחטפו במשמרת שלו. ימים שבהם מותר שבקודש הקודשים של מדינת ישראל יעבוד אדם שגם עובד עבור מדינה נוספת. זו תקופה שבה ממשלה רודפת עיתונאים וכלי תקשורת, כולל זה שבו אני עובד, כי אנחנו פשוט חושפים את המציאות. אלה ימים של עצימת עיניים. הממשלה הזאת רוצה שנדבר על המלחמה אבל לא על המחדל וההפקרה. החובה הראשונה שלנו כעיתונאים היא לא לשתוק ולא להחריש. מול ממשלה שמנסה למחוק את האמת אנחנו העיתונאים משמשים גם כעדים."

דורון קדוש, הכתב הצבאי של גלי צה"ל, "ממלא את שליחותו העיתונאית באומץ וביושרה, המעידה גם על חשיבותה של גל"צ בין גופי החדשות בישראל", נכתב בנימוקי השופטים. ב-2025 קדוש הוא שחשף כי הפצ"רית הורתה להדליף את חומרי החקירה של אירועי שדה תימן והביא גילויים נוספים בפרשה; הביא לשידור ראיון עם מנהיג המיליציה שישראל חימשה ברפיח; פירסם כי קמ"ן אוגדת עזה בשבעה באוקטובר מונה לתפקיד חדש באגף המודיעין, פרסום שבעקבותיו בוטל המינוי; וכי חמאס השתלט על טנקים בעוטף עזה על בסיס מידע מסרטונים של חיילים ברשתות חברתיות. זאת בנוסף לדיווחים מתוך עזה, לבנון וסוריה. "עבודתו של קדוש, על רקע החלטת הממשלה לסגור את גלי צה״ל, ראויה לכל שבח, כדוגמה לשליחות העיתונאית", כתבו השופטים. קדוש ממשיך בעבודתו להביא חשיפות ומידע ללא מורא וללא משוא פנים. באחרונה חשף ודיווח על המחדלים בהיערכות להתמודדות צה"ל עם רחפני סיב אופטי, וכשלים בהתמודדות עם הטרור היהודי. "שליחות היא לא מילה מוגזמת", אמר קדוש בסרט שהוקרן בטקס.

"הבית העיתונאי שלי בשמונה השנים האחרונות מנהל בימים אלה מאבק על הקיום שלו", אמר קדוש בטקס. "אם מישהו היה צריך הוכחה לנחיצותה של גלי צה"ל, המלחמה בשנתיים וחצי האחרונות סיפקה אותה באופן חד וברור. אם מישהו היה צריך הוכחה, הוא קיבל אין-ספור שידורים מהשטח עם הלוחמים והלוחמות בתוך אזורי הלחימה, וגם תחת אש בצפון ובדרום. אם מישהו היה צריך הוכחה, הוא קיבל סיקור חדשותי חד ונוקב של כל מהלכי המלחמה, של מערכת הביטחון, ושל החלטות הדרג המדיני, על טעויותיהם ומחדליהם."

"כאשר האיומים על חופש העיתונות מתגברים ומחמירים, זוכי פרס המכון הישראלי לעיתונות עושים את עבודתם במסירות, ביושרה וללא מורא," נכתב בנימוקי השופטים, "ומוכיחים את היותה של העיתונות הרשות הרביעית, שאין דמוקרטיה בלעדיה,"

עוד אמרה בטקס נשיאת המכון שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר:

"השנה המשיכו האיומים השלטוניים על חופש העיתונות. דוגמה אחת היא החלטת הממשלה – שחוקיותה עומדת להכרעתו של בג"ץ – לסגור את גלי צה"ל. הטענה – כפי שנכתב בדוח הוועדה שהמליצה על סגירת התחנה – היא כי 'חיילים ואזרחים העידו שהם מרגישים לא אחת כי התחנה אינה מייצגת אותם, לא משמיעה את קולם ופוגעת במאמצי המלחמה ובמורל העם'. נראה שמי שכתב את הדברים האלה מעולם לא האזין לתחנה. אלא אם כן הכוונה היא לכך שעצם השידור של מידע שמקורו אינו בדוברי הממשלה וצה"ל או של דעות שאינן של שרי הממשלה פוגע, כלשונו של שר הביטחון, 'במאמצי המלחמה  והמורל' ומעודד את אויבינו.

"הכוונה אינה שהשידור הציבורי החופשי יישאר אזרחי. שכן במקביל מקודמות הצעות חוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי תוך הפרטתו, ולפוליטיזציה של הרשויות המאסדרות את כללי שידורי הטלוויזיה והרדיו.  המשמעות של התערבות ממשלתית – ישירה או עקיפה, במסווה של הפרטה – בענייני ביטוי ועיתונות בכלל, ובשידור הציבורי בפרט, עלולה להיות השפעה ישירה על הבחירות עצמן על ידי ניסיון להנציח את השלטון הקיים."

תחת הכותרת "בין הטיה לתעמולה" התקיים פאנל על סיקור הבחירות בהנחיית עורך תחום התקשורת ב"וואלה" דוד ורטהיים, ובהשתתפות העיתונאים ביני אשכנזי ("ישראל היום"), שבי גטניו ("העין השביעית" ואיחוד העיתונות העצמאית), נועה שפיגל ("הארץ") וטל שניידר ("זמן ישראל") .