פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת 2025
פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת למצוינות עיתונאית לשנת 2025 הוענק לארבע זוכים:
רוני זינגר מ"כאן 11" ו"שומרים"; יוסי מזרחי מחדשות 12, בר פלג מ"הארץ" ודורון קדוש מגל"צ
פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת למצוינות עיתונאית לשנת 2025 הוענק לארבעה זוכים: רוני זינגר, על תחקיריה על המשטרה וגופי ביטחון נוספים בתוכנית "זמן אמת" של תאגיד כאן ובגוף התחקירים "שומרים"; יוסי מזרחי, על חשיפה בלתי נלאית של שחיתות שלטונית בתוכניתו "המבקר" בערוץ 12; בר פלג, על חשיפותיו בפרשת "קטארגייט" ועל סיקור המלחמה והמחאה ב"הארץ"; ודורון קדוש, על סיקור ללא מורא של הצבא ומערכת הביטחון בגלי צה"ל.
בחבר השופטים של פרס המכון לשנת 2025 היו חברים היו"ר, נשיאת המכון והשופטת בדימוס דליה דורנר; העיתונאים עמרי אסנהיים וסמי פרץ; וחוקרת התקשורת ד"ר אווה ברגר.
נשיאת המכון ויו"ר ועדת הפרס השופטת בדימוס דורנר מסרה: "בשנה שבה מאוים המשך קיומם של גופי תקשורת שונים, בחרנו כזוכים בפרס המכון הישראלי למצוינות עיתונאית בארבעה עיתונאים אמיצים, ובהם כאלה המשתייכים לגופים שקיומם נתון בסכנה. עבודתם המקצועית המעולה של הזוכָה והזוכים והישגיהם העיתונאיים המרשימים מעידים על חיוניותה לישראל של עיתונות חופשית. אני מברכת את הזוכות והזוכים!"
אלה נימוקי חבר השופטים לבחירת ארבעת הזוכים בפרס:
כאשר האיומים על חופש העיתונות מתגברים ומחמירים, זוכי פרס המכון הישראלי לעיתונות עושים את עבודתם במסירות, ביושרה וללא מורא, ומוכיחים את היותה של העיתונות הרשות הרביעית, שאין דמוקרטיה בלעדיה.
רוני זינגר מדגימה בעבודתה בכאן 11 וב"שומרים" את מהות העיתונות החוקרת. בכתבתה "משפט שדה" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" של תאגיד השידור פרשה (ביחד עם גילה פייסחוב) את פרשת חקירת ההתעללות בעציר פלסטיני והפריצה לבסיסי צה"ל. בכתבה "התחקיר שלא היה" חשפה את העובדה כי המשטרה לא חקרה את תפקודה של צמרת הארגון בשבעה באוקטובר, על אף הכשלים ברמה הארגונית. תחקירים נוספים במסגרת "שומרים" וכלי תקשורת נוספים, עסקו, בין השאר, בירידה הדרמטית בחקירת שחיתויות במשטרה, בהזנחה ופגיעה באסירות מתמודדות נפש, ובהידרדרותו של משמר הכנסת.
עבודתה של זינגר היא דוגמה לעיתונאות חוקרת מעמיקה, יסודית ולא מתלהמת, המביאה לציבור מידע חיוני ואמין.
יוסי מזרחי הוא "המבקר", כשם סדרת התחקירים שלו בחדשות 12. שם הוא חושף באופן שיטתי מעשי שחיתות בכל דרגי השלטון, ומעמת את מושאי התחקירים עם מעשיהם. בכך הוא ממלא את תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית. השנה חשף בתחקיריו, בין השאר, את שיטות פעולה של השרה מאי גולן, שכללו קבלת תרומות לא חוקיות, חלוקת ג'ובים פיקטיביים ושימוש פרטי בכספי ציבור, בפרסום שהוביל לחקירת משטרה; את קניית הקולות בבחירות המקומיות בעכו, בפרסום שהוביל לעריכת הבחירות מחדש; את הג'וב הפיקטיבי של בת זוגו של השר דודי אמסלם שהוביל להתפטרותה ופתיחה בבדיקת משטרה; ואת ההתנהלות הפסולה של שר החינוך יואב קיש ואנשי המטה שלו, שכללה מכרזים תפורים, מינוי מקורבים והתערבות פסולה, והובילה לעזיבתם של עשרות מבכירי המשרד.
בהתמדה ומסירות פועל מזרחי כשליח ציבור ומוכיח כי אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר.
בר פלג היה הראשון שדיווח כי מקורבי נתניהו יונתן אוריך וישראל איינהורן בנו קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר. בהמשך חשף את דבר העברת הכסף מקטאר גם בעיצומה של המלחמה ואת החברות שהיו מעורבות בהעברת הכסף, וליווה את חקירת המשטרה בפרשה. לצד עמיתיו בכלי התקשורת השונים פלג לא הרפה מן הפרשה החמורה, שפרטיה נחשפו ומוסיפים להיחשף. במקביל סיקר פלג את המלחמה ואת הבעיות בהגשת סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה, וכן חקר את הכשלים שהובילו לנפילתו של חייל צה"ל גור קהתי, והביא גילויים חדשים על אירועי השבעה באוקטובר. וכל זאת במקביל לסיקור שוטף של המחאה המתמשכת של משפחות החטופים והציבור כולו, ושל שיבת החטופים ששוחררו.
בעבודתו ב"הארץ" מביא פלג לקוראיו ולציבור כולו מידע שוטף וחשוב, בחריצות, בהתמדה, במסירות, תוך נאמנות לאמת ואומץ ציבורי.
דורון קדוש התגייס לגלי צה"ל ב-2018 ומאז 2021 הוא הכתב לענייני צבא וביטחון. בין היתר חשף קדוש כי הפצ"רית הורתה להדליף את חומרי החקירה של אירועי שדה תימן והביא גילויים נוספים בפרשה; הביא לשידור ראיון עם מנהיג המיליציה שישראל חימשה ברפיח; חשף כי קמ"ן אוגדת עזה בשבעה באוקטובר מונה לתפקיד חדש באגף המודיעין, פרסום שבעקבותיו בוטל המינוי; ופירסם כי חמאס השתלט על טנקים בעוטף עזה לאחר שנחשף למידע בסרטונים של חיילים ברשתות חברתיות. זאת בנוסף לדיווחים מתוך עזה, לבנון וסוריה. קדוש ממלא את שליחותו העיתונאית באומץ וביושרה, המעידה גם על חשיבותה של גלי צה"ל בין גופי החדשות בישראל.
עבודתו של קדוש, על רקע החלטת הממשלה לסגור את גלי צה״ל, ראויה לכל שבח, כדוגמה לשליחות העיתונאית.
הפרס, בסכום כולל של 60,000 ₪, יחולק בין ארבעת הזוכים בטקס חגיגי שיתקיים בחודש מאי.
המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת נוסד בשנת 2021 על ידי השופטת דורנר, במטרה לקדם חינוך לאוריינות תקשורת ולחזק את חופש העיתונות בישראל. פרס המכון לשנת 2024 הוענק בשנה שעברה לארבעה עיתונאים: חן ארצי סרור מ"ידיעות אחרונות", יהושע (ג'וש) בריינר מ"הארץ", יולן כהן מחדשות 12 ומיכאל שמש מ"כאן חדשות".
פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת לשנת 2025
פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת למצוינות עיתונאית לשנת 2025 הוענק לארבע זוכים: רוני זינגר מ"כאן 11" ו"שומרים"; יוסי מזרחי מחדשות 12, בר פלג מ"הארץ" ודורון קדוש מגל"צ
פרסי המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת למצוינות עיתונאית לשנת 2025 הוענקו לרוני זינגר, יוסי מזרחי, בר פלג ודורון קדוש בכנס המכון שהתקיים ב- 10/05/2026 בהרצליה בהנחיית מנכ"לית המכון אדר זאבי. כל אחד מן הזוכים בפרס קיבל מענק כספי של 15,000 ₪.
בראש ועדת הפרס עמדה נשיאת המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ולצדה העיתונאים עמרי אסנהיים וסמי פרץ, וחוקרת התקשורת ד"ר אווה ברגר.
"אין דמוקרטיה ללא חופש הביטוי והעיתונות. ללא חופש הביטוי והעיתונות אין בחירות של אמת, ולא אפשריים חילופי שלטון", אמרה נשיאת המכון השופטת דורנר בדברים שנשאה בטקס הענקת הפרסים.
"היום אנחנו במאבק אמיתי, בקרב של נרטיבים מול עובדות", אמרה בסרט שהוקרן בטקס רוני זינגר, עיתונאית "זמן אמת" של "כאן" וגוף התחקירים "שומרים". בנימוקי השופטים לזכייתה של זינגר נכתב כי עבודתה היא דוגמה לעיתונאות חוקרת מעמיקה, יסודית ולא מתלהמת, המביאה לציבור מידע חיוני ואמין. השופטים ציינו את סרטה "משפט שדה" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" של "כאן" על חקירת ההתעללות בעציר פלסטיני והפריצה לבסיסי צה"ל ואת סרטה "התחקיר שלא היה" שבו חשפה את העובדה כי המשטרה לא חקרה את תפקודה של צמרת הארגון בשבעה באוקטובר, על אף הכשלים ברמה הארגונית, ותחקירים נוספים מ-2025 על ירידה בהיקף חקירת שחיתויות במשטרה, הידרדרותו של משמר הכנסת ועוד. סרטה של זינגר, "קולות צורמים" על החששות לשיבוש הבחירות הקרובות, שודר לפני שבועיים (27/4) בתוכנית "זמן אמת" ב"כאן".

"אנחנו העיתונאים אף פעם לא הסיפור", אמרה בטקס זינגר. "ולכן תמיד חשוב לי להקשיב לפני שאני מדברת, ולשאול לפני שאני קובעת, ותמיד ללכת בעקבות העבודות."
בנימוקי השופטים לזכייתו בפרס של יוסי מזרחי, "המבקר" בחדשות 12, נכתב כי מזרחי "פועל בהתמדה ומסירות כשליח ציבור. הוא חושף באופן שיטתי ועקבי מעשי שחיתות בכל דרגי השלטון, ומעמת את מושאי התחקירים עם מעשיהם, ובכך הוא ממלא את תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית. מזרחי חשף בשנת 2025, בין השאר, את שיטות הפעולה של השרה מאי גולן לשימוש פרטי בכספי ציבור; את קניית הקולות בבחירות המקומיות בעכו, בפרסום שהוביל לעריכת הבחירות מחדש; ואת ההתנהלות הפסולה של שר החינוך יואב קיש ואנשי המטרה שלו, שכללה מכרזים תפורים, מינוי מקורבים והתערבות פסולה. מזרחי ממשיך לחשוף את השחיתות השלטונית ללא לאות. באחרונה חשף את מפעל הג'ובים של שר הביטחון ישראל כ"ץ, ובימים אלה חשף את הפגישה הסודית בין נשיא המדינה ליעקב ברדוגו על סיום משפט נתניהו. "שחיתות ציבורית היא תחום שלצערי פורח", אמר מזרחי בסרט שהוקרן בטקס.
"עיתונות חוקרת היא לא התחום הכי נעים שאפשר לבחור", אמר מזרחי בטקס. "התפקיד הוא לשאול שאלות, לחשוף מידע, גם כשזה לא נוח, גם כשמנסים להסתיר, וכל זה כרוך במחיר, והמחיר הזה בתקופה הזאת הולך ועולה".

בנימוקי השופטים לזכייתו של כתב "הארץ" בר פלג נכתב כי פלג היה הראשון שדיווח כי מקורבי נתניהו יונתן אוריך וישראל איינהורן בנו קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר. במשך חשף את דבר העברת הכסף מקטאר גם בעיצומה של המלחמה, ואת החברות שהיו מעורבות בהעברת הכסף, וליווה את המשך הסתעפות פרשת "קטארגייט". במקביל סיקר פלג את המלחמה ואת הבעיות בהגשת סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה, וכן חקר את הכשלים שהובילו לנפילתו של חייל צה"ל גור קהתי, והביא גילויים חדשים על אירועי השבעה באוקטובר. וכל זאת במקביל לסיקור שוטף של המחאה, ושל שיבת החטופים ששוחררו. "בעבודתו מביא פלג לקוראיו ולציבור כולו מידע שוטף וחשוב, בחריצות, בהתמדה, במסירות, תוך נאמנות לאמת ואומץ ציבורי," כתבו השופטים. פלג ממשיך לעשות זאת. במשך 40 ימים ולילות של המלחמה באיראן דיווח פלג מזירות פגיעה ונפילה, וסיפר את סיפוריהם של הנפגעים, ישראלים ומהגרי עבודה. "העבודה שלנו היא לספר את האמת גם אם היא לא נעימה", אמר בר בסרט שהוקרן בטקס.
בדברים שנשא בטקס אמר פלג: "זו תקופה שבה בריונות היא סך הכל הצבת מראה. אלה ימים שבהם מדינה שמימנה את ארגון הטרור שטבח בנו מכונה 'מדינה מורכבת'. אלה ימים שבהם נחשב הישג להיות ראש ממשלה שהחזיר הכי הרבה חטופים, למרות שהם נחטפו במשמרת שלו. ימים שבהם מותר שבקודש הקודשים של מדינת ישראל יעבוד אדם שגם עובד עבור מדינה נוספת. זו תקופה שבה ממשלה רודפת עיתונאים וכלי תקשורת, כולל זה שבו אני עובד, כי אנחנו פשוט חושפים את המציאות. אלה ימים של עצימת עיניים. הממשלה הזאת רוצה שנדבר על המלחמה אבל לא על המחדל וההפקרה. החובה הראשונה שלנו כעיתונאים היא לא לשתוק ולא להחריש. מול ממשלה שמנסה למחוק את האמת אנחנו העיתונאים משמשים גם כעדים."

דורון קדוש, הכתב הצבאי של גלי צה"ל, "ממלא את שליחותו העיתונאית באומץ וביושרה, המעידה גם על חשיבותה של גל"צ בין גופי החדשות בישראל", נכתב בנימוקי השופטים. ב-2025 קדוש הוא שחשף כי הפצ"רית הורתה להדליף את חומרי החקירה של אירועי שדה תימן והביא גילויים נוספים בפרשה; הביא לשידור ראיון עם מנהיג המיליציה שישראל חימשה ברפיח; פירסם כי קמ"ן אוגדת עזה בשבעה באוקטובר מונה לתפקיד חדש באגף המודיעין, פרסום שבעקבותיו בוטל המינוי; וכי חמאס השתלט על טנקים בעוטף עזה על בסיס מידע מסרטונים של חיילים ברשתות חברתיות. זאת בנוסף לדיווחים מתוך עזה, לבנון וסוריה. "עבודתו של קדוש, על רקע החלטת הממשלה לסגור את גלי צה״ל, ראויה לכל שבח, כדוגמה לשליחות העיתונאית", כתבו השופטים. קדוש ממשיך בעבודתו להביא חשיפות ומידע ללא מורא וללא משוא פנים. באחרונה חשף ודיווח על המחדלים בהיערכות להתמודדות צה"ל עם רחפני סיב אופטי, וכשלים בהתמודדות עם הטרור היהודי. "שליחות היא לא מילה מוגזמת", אמר קדוש בסרט שהוקרן בטקס.
"הבית העיתונאי שלי בשמונה השנים האחרונות מנהל בימים אלה מאבק על הקיום שלו", אמר קדוש בטקס. "אם מישהו היה צריך הוכחה לנחיצותה של גלי צה"ל, המלחמה בשנתיים וחצי האחרונות סיפקה אותה באופן חד וברור. אם מישהו היה צריך הוכחה, הוא קיבל אין-ספור שידורים מהשטח עם הלוחמים והלוחמות בתוך אזורי הלחימה, וגם תחת אש בצפון ובדרום. אם מישהו היה צריך הוכחה, הוא קיבל סיקור חדשותי חד ונוקב של כל מהלכי המלחמה, של מערכת הביטחון, ושל החלטות הדרג המדיני, על טעויותיהם ומחדליהם."

"כאשר האיומים על חופש העיתונות מתגברים ומחמירים, זוכי פרס המכון הישראלי לעיתונות עושים את עבודתם במסירות, ביושרה וללא מורא," נכתב בנימוקי השופטים, "ומוכיחים את היותה של העיתונות הרשות הרביעית, שאין דמוקרטיה בלעדיה,"
עוד אמרה בטקס נשיאת המכון שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר:
"השנה המשיכו האיומים השלטוניים על חופש העיתונות. דוגמה אחת היא החלטת הממשלה – שחוקיותה עומדת להכרעתו של בג"ץ – לסגור את גלי צה"ל. הטענה – כפי שנכתב בדוח הוועדה שהמליצה על סגירת התחנה – היא כי 'חיילים ואזרחים העידו שהם מרגישים לא אחת כי התחנה אינה מייצגת אותם, לא משמיעה את קולם ופוגעת במאמצי המלחמה ובמורל העם'. נראה שמי שכתב את הדברים האלה מעולם לא האזין לתחנה. אלא אם כן הכוונה היא לכך שעצם השידור של מידע שמקורו אינו בדוברי הממשלה וצה"ל או של דעות שאינן של שרי הממשלה פוגע, כלשונו של שר הביטחון, 'במאמצי המלחמה והמורל' ומעודד את אויבינו.
"הכוונה אינה שהשידור הציבורי החופשי יישאר אזרחי. שכן במקביל מקודמות הצעות חוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי תוך הפרטתו, ולפוליטיזציה של הרשויות המאסדרות את כללי שידורי הטלוויזיה והרדיו. המשמעות של התערבות ממשלתית – ישירה או עקיפה, במסווה של הפרטה – בענייני ביטוי ועיתונות בכלל, ובשידור הציבורי בפרט, עלולה להיות השפעה ישירה על הבחירות עצמן על ידי ניסיון להנציח את השלטון הקיים."
תחת הכותרת "בין הטיה לתעמולה" התקיים פאנל על סיקור הבחירות בהנחיית עורך תחום התקשורת ב"וואלה" דוד ורטהיים, ובהשתתפות העיתונאים ביני אשכנזי ("ישראל היום"), שבי גטניו ("העין השביעית" ואיחוד העיתונות העצמאית), נועה שפיגל ("הארץ") וטל שניידר ("זמן ישראל") .
*ההגשה הסתיימה*
פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת לשנת 2025
המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת יעניק זו השנה החמישית את פרס המצוינות העיתונאית לעיתונאי/ת אשר הצטיינו בתחקיר או בסיקור בשנת 2025. המועמדים לקבלת הפרס מוצעים על ידי עצמם, על ידי אחרים או על ידי ועדת הפרס, אשר בראשה יושבת נשיאת המכון, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, וחבריה אנשי תקשורת וחוקרים בתחום התקשורת. מועמדות ניתן להגיש כאן, בצירוף נימוקים, קורות חיים, ודוגמאות לעבודות.
את המועמדות יש להגיש עד ליום 14 בדצמבר 2025.
הגשה לפרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת 2025
המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת מעניק גם השנה פרס כספי לעיתונאים ועיתונאיות אשר הצטיינו בעבודתם במשך השנה.
בראש ועדת הפרס יושבת נשיאת המכון, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, וחבריה מומחים בתחום התקשורת מן הפרקטיקה והאקדמיה.
מועמדים לפרס יוכלו להיות מוצעים ע"י עצמם, ע"י אחרים, או ע"י ועדת הפרס. מועמדות ניתן להגיש, בכפוף לתקנון הפרס המופיע בעמוד זה, בצירוף נימוקים, קורות חיים ודוגמאות לעבודות באופן מקוון דרך טופס המוצג בעמוד זה. את המועמדות יש להגיש עד יום ראשון, 14 בדצמבר 2025, כ"ד בכסלו תשפ"ה. הפרס יוענק באביב 2026 בטקס רשמי בהשתתפות הזוכים.
המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת הוקם במטרה לחזק את חופש העיתונות ולהשיב את אמון הציבור בתקשורת בישראל וכן לקידום החינוך לאוריינות תקשורת.
נשיאת המכון השופטת דורנר: "בשנתיים האחרונות, מאז שבעה באוקטובר 2023, חוותה התקשורת הישראלית אתגרים מיוחדים. פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת נועד להוקיר ולחזק עיתונאיות ועיתונאים מעולים, אשר עבודתם חיונית למימושה של זכות הציבור לדעת. אין דמוקרטיה ללא עיתונות חופשית. זוהי שנתו החמישית של הפרס, שהפך לשם דבר. בארבע השנים האחרונות הוגשו למכון עשרות מועמדות ומועמדים, בכירי העיתונות הישראלית. אני בטוחה שכך יהיה גם השנה."
בשנה שעברה חולק הפרס לארבעה זוכים: חן ארצי-סרור מ"ידיעות אחרונות" על כתיבתה המעמיקה והייחודית על סוגיות חברתיות בישראל; ג'וש בריינר מ"הארץ", על סיקור חסר פשרות ומרובה חשיפות של משטרת ישראל תחת השר בן גביר; יולן כהן מחדשות 12, על הבאת קולם של החטופים ומשפחותיהם וסיקור המחאה הציבורית; ומיכאל שמש, הכתב הפוליטי של תאגיד כאן על חשיפותיו הרבות ודיווח שוטף ללא מורא. לכל אחד מן הזוכים הוענקו 15,000 ₪.
בפרס לשנת 2023 זכו העיתונאים יוסי אלי מחדשות 13, על סיקור פרשת הירי ביובל קסטלמן; לי נעים מחדשות 12, על תחקירים בעקבות השבעה באוקטובר; הגר שיזף מ"הארץ", על חשיפת פגיעות של "נערי גבעות" וחיילים בפלסטינים ותנאי כליאתם של עצורים פלסטינים; ורועי עידן ז"ל, צלם ynet וקבוצת "ידיעות אחרונות", תושב כפר עזה, ששלח בבוקר השבעה באוקטובר צילומים ראשונים מן המתקפה, בטרם נרצח בידי מחבלים.
בשנת 2022 הוענק הפרס למוחמד מג'אדלה, פרשן חדשות 12 ומנהל החדשות ברדיו א-נאס, על סיקור החברה הערבית. בשנת 2021 זכו בפרס העיתונאים אהרון רבינוביץ' ושירה אלק מ"הארץ" על תחקירם בפרשת יו"ר ארגון זק"א יהודה משי זהב.
טופס הגשת מועמדות לפרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת 2025
אנא השלימו את שדות הטופס וצרפו את המסמכים הנדרשים: שם הממליץ/ה, קורות חיים של המועמד/ת, נימוקים בעברית ופרסומים רלוונטיים
*מסמכים נדרשים בשלב 4:
1. קורות חיים של המועמד בעברית (קובץ PDF בלבד, לא יותר מעמוד אחד).
2. נימוקים בעברית (קובץ PDF בלבד, לא יותר מעמוד אחד).
3. פרסומים רלבנטיים למועמדות – כתבות, מאמרים, סרטונים וכו' (קובץ PDF ובו לכל היותר שלושה לינקים).
תקנון פרס המכון הישראלי לעיתונות
- פרס המכון הישראלי לעיתונות (להלן: הפרס) – יוענק על מצוינות עיתונאית.
- הפרס יוענק לעיתונאית, עיתונאי, קבוצת עיתונאים או גוף תקשורת, הפעילים בתקשורת המודפסת, האלקטרונית, או המקוונת בישראל.
- מועד הענקת הפרס, מספר הפרסים שיוענקו וסכום הפרס – ייקבעו בכל פעם על-ידי הוועד המנהל של המכון הישראלי לעיתונות (להלן: הוועד המנהל) – לפי המלצת נשיאת המכון ומנכ"ל המכון ותוך עדכון האסיפה הכללית.
- נשיאת המכון תעמוד בראש ועדת השופטים, שתכריע למי יוענק הפרס (להלן: הוועדה). הרכב הוועדה יאושר על-ידי הוועד המנהל לפי המלצת נשיאת המכון ומנכ"ל המכון ותוך עדכון האסיפה הכללית. מנכ"ל המכון, או מי מטעמו, ישמשו כמשקיפי הוועדה.
- חברי הוועדה יהיו מומחים בתחום התקשורת מהפרקטיקה ומהאקדמיה. זהותם לא תפורסם בציבור עד למועד פרסום הזוכה בפרס.
- בוועדה לא ייכללו עורכים ראשיים פעילים, או בעלי תפקידים אחרים שיש להם מרות על עיתונאים.
- חברי ועדה לא יהיו נתונים במצב של ניגוד עניינים מהותי בכל הנוגע לפעילותם כחברי הוועדה, ולא יהיו מועמדים לקבלת הפרס בשנה שבה הם מכהנים כחברי הוועדה. עם זה – עבודה בעבר, או בהווה, באותו כלי תקשורת שבו עובד מועמד לקבלת הפרס לא תיחשב כשלעצמה כניגוד עניינים מהותי.
- עלה חשש כי חבר ועדה מצוי בניגוד עניינים מהותי בהקשר למעומד לפרס – יובא העניין לידיעת יתר חברי הוועדה, ולהכרעת יו"ר הוועדה בעניין.
- מועמדות לפרס תוגש עד למועד שייקבע על-ידי הוועדה, ובלבד שהמועד להגשת המועמדות יפורסם באמצעות "קול קורא" לפחות 30 ימים מראש. נוסח, היקף ומיקום פרסום ה"קול הקורא" – ייקבע ע"י המנכ"ל.
- מועמדים לפרס יוכלו להיות מוצעים בעצמם, או על-ידי אחרים. הצעת מועמדות תוגש באמצעות טופס רישום מקוון של המכון, תכלול נימוקים להצעה וקורות חייו של המועמד. הוועדה תהיה רשאית לדון גם במועמדים שהוצעו על-ידי יו"ר הוועדה, או על-ידי מי מחבריה.
- הזוכה בפרס ייבחר על דעת רוב חברי הוועדה. לא היה רוב לאף אחד מהמועמדים – תכריע יו"ר הוועדה.
- זהות המועמדים לפרס לא תפורסם על ידי הוועדה.
- הוועדה תפרסם נימוקיה למתן הפרס. דיוניה יהיו חסויים.
- תקנון הפרס ישונה מעת לעת לפי החלטת הוועד המנהל.