"מי זה ה'גורמים' האלה? קיוויתי שאחרי קטארגייט, במלחמה עם איראן נהיה טיפה יותר צנועים" / דוד ורטהיים מארח את בר פלג

מהקשרים עם קטאר, ועד השיחה עם לוינסון לפני שחשף שקיבל כספים – כתב "הארץ" בר פלג מתאר בשיחה במכון הישראלי לעיתונות מערכת איטית, עיתונות שנופלת למניפולציות ושומרי סף שמתערערים. וגם, הטיפ שלו למחרימי העיתון: "הם התבלבלו, זה רק הופך אותנו לטובים יותר" | ראיון

"לסיקור העיתונאי של המלחמה עם איראן בערוצי הטלוויזיה יש קו ישיר למלחמה בעזה ועסקת החטופים. גורמים מדברים, יום אחד הם אומרים ככה, יום אחד הם אומרים אחרת. מי הם הגורמים? כל מיני תחפושות ומסכות שמשתמשים בהם, ובסוף מה זה נותן לציבור? מה נותן לציבור לדעת מה אומר גורם לגבי שיתוף המודיעין של ישראל עם ארצות הברית סביב הורמוז? חוץ מזה שלך היום יש כותרת לתת במהדורה ב-20:00 בערב 'בלעדי', וואטאבר.

אמא שלי שיושבת בבית זה מעניין אותה?", אומר כתב "הארץ" בר פלג, בהתייחס לשאלה האם הלקחים מפרשת קטארגייט הופקו.

פלג עומד מאחורי החשיפה שהובילה לפרשה, עם תחקיר שחשף כי יועצו הפוליטי של ראש הממשלה יונתן אוריך ויועץ התקשורת ישראל איינהורן היו מעורבים בניסיונות קמפיינים חיוביים לקטאר. מאז סיפק חשיפות נוספות בפרשה, והוא בין זוכי הפרס למצוינות עיתונאית של המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת לשנת 2026.

לקראת הענקת הפרס, בשיחת עומק בפודקאסט "תיקטוק" של המכון באולפן וואלה, פלג מרחיב על הקשרים עם קטאר, וגם על ספיחי הפרשה – בהם פרסומים שלו שהובילו לפיטורי עמיתו לעיתון חיים לוינסון ואלון פינקס. עוד על הפרק: המסמוס של המשטרה ולהב 433 את החקירות – והפחד לפתוח בחדשות, החלטת ביהמ"ש להורות לעומרי אסנהיים להעביר את חומרי הגלם מהראיון שערך עם פלדשטיין למשטרה – וגם החרם שהטילה הממשלה על העיתון.

המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת פועל לחיזוק חופש העיתונות, חינוך לצריכה ביקורתית של תקשורת והחזרת אמון הציבור בתקשורת בישראל.

חלק מהשיחה מובא בכתב. האזינו או צפו בשיחה המלאה.

נתחיל בשאלה אקטואלית. השבוע התפרסם שששר המשפטים יריב לוין לחוץ לכנס את הוועדה למינוי שופטים כדי למנות נשיאים למחוזיים, בין היתר השם הבולט הוא מנחם מזרחי – שהיטיב מאד עם נחקרי פרשת "קטארגייט", ורוב החלטותיו התהפכו בערכאות עליונות. אתה רואה קשר בין הדברים?

"קודם כל, באמת מנחם מזרחי מתוקף היותו נשיא בתי משפט השלום מחוז מרכז, ובאופן ישיר בראשון לציון, הוא באמת לוקח אליו את הפרשות המובילות של להב 433. בעת הזו אנחנו יכולים לראות בעצם גם את ה"בילד" שהתחילה אצלו ועברה לסגניתו, ואת "קטארגייט" ואת הפרשה של מה שמכונה הפגישה הלילית עם ברוורמן. באמת הכול מגיע אליו, וגם ראינו שכמות ההחלטות שלו שמתהפכות במחוזי היא גדולה מאוד. אני לא זוכר את המספר המדויק, אבל הוא דו-ספרתי. אני חושב שבשלב הזה יריב לוין, כמו כל הקואליציה וכל השרים, בעיקר עושה את מה שיתקע אצבע בעין לצד השני ויגרום לו לאבד את העשתונות שלו. ואם זה למנות את מנחם מזרחי עכשיו לבית המשפט המחוזי, זה קודם כל כדי לעשות "נה בעין" לכל מי שנמצא סביבו.

"אני ישבתי באולמו של השופט מנחם מזרחי בכל הדיונים, גם של פרשות אחרות. יש לו דברים שהוא בהחלט עושה חיים קשים למשטרה ובצדק. אני אתן דוגמה: יונתן אוריך עבר שני מעצרים בפרשת "קטרגייט". מעצר ראשון באפריל יחד עם פלדשטיין בבוקר, ואז הוא עבר מעצר נוסף שנקבע שהוא היה מעצר לא חוקי. גם מנחם מזרחי קבע את זה, אם אני זוכר נכון, אני מקווה שאני לא מטעה, גם במחוזי לא חלקו על הקביעה הזאת. במחוזי הבינו שעדיין נשקפת פה איזושהי בעיה ולכן צריך להשאיר אותו במעצר. זאת אומרת, אני אומר: מזרחי כן מצביע על דברים שבסוף מגיעים לכתב האישום".

אז אולי באמת נתחיל מחדש, עם טיימליין של הפרשה. תעשה לי סדר.

"בנובמבר 24' אנחנו חושפים את מה שנקרא ראשית פרשת "קטארגייט", שבעצם מתגלגלת כל החודשים האחרונים והשנה האחרונה. זו התחלת הקשר המוקדם, איך בעצם הגיעו גורמים שקשורים בקטאר אל משרד ראש הממשלה, לשכת ראש הממשלה, סמיכות לראש הממשלה – עזוב אותי שנייה מהמונח המשפטי המדויק מהבחינה הזאת. והדבר הזה בעצם מתחיל בקמפיין למונדיאל בקטאר שהיה, אני מזכיר, קמפיין שמטרתו היא שיפור תדמיתה של המדינה, קמפיין פוזיטיבי. זאת אומרת, לבוא ולומר כמה קטאר טובה למשפחות וכמה קטאר מתעסקת בקיימות וזכויות אדם שהם מנסים לשפר. והקמפיין הזה פנה לא לישראל, הוא פנה לעולם. מכל החברות בעולם נבחרה חברת "פרספשן" בתיווך של חברה ישראלית נוספת שאלי פלדשטיין (דוברו הצבאי של רה"מ ד.ו.) היה שותף בה.

"אני אשים אותנו שנייה על ציר זמן: אוקטובר 24' מעצרים ב"בילד", נובמבר 24' כתב אישום ב"בילד" והחשיפה הראשונה של "קטרגייט". ובפועל מתח עצום בין ראש הממשלה לראש השב"כ, שמוביל באפריל בהמשך לפיטורים. ואם אני זוכר נכון, גם דיברו על זה בדיון בבג"ץ, מדברים על כתבה בערוץ 7, באתר ערוץ 7, בנובמבר 24' ששוקלים לפטר את רונן בר, ונתניהו מוציא הכחשה. זה מתחיל שם, המתיחות מתחילה שם סביב המעצר של פלדשטיין, שתי חקירות ראשונות של אוריך שקיבל המון הנחות בחקירות האלה.

"ואז בעצם מתחילה פרשת "קטרגייט". אנחנו חושפים אותה בנובמבר 24', שבוע אחרי שחשפנו את עצם הקשר, חשפנו גם את המסרים שהיו שם – מסרי הקמפיין, מה שבעצם קטאר רצתה להעביר דרך אותם יועצים, דרך כל מיני רשתות של חשבונות רשת וכו' וכו'. יעברו עוד כמה חודשים, מגיע עופר חדד ובונה את הלבנה הבאה מעל הסיפור הזה. הוא חושף בחדשות 12 שפלדשטיין, שנפל בסיווג ביטחוני, ושעבד באיזושהי קומבינה – חלק מהקומבינה לתשלום השכר שלו זו חברה שקשורה בקטאר, חברה אמריקאית, והיא שילמה את המשכורת שלו והוא עשה יח"צ לקטאר. ככה נחשף, זה בפברואר. מיד לאחר מכן בעצם נפתחת חקירה, קודם כל חקירת שב"כ, שעוברת לחקירת משטרה.

"אנחנו חושפים בשלב הזה את שם החברה הישראלית הנוספת שעבדה ועוד שלל דברים, כולל את העובדה שגם אותו קמפיין שדיברנו עליו נמשך לתוך המלחמה. ובעצם נוצרת תמונה באזור חודש מרץ שהיו שני קמפיינים ושתי דרכים של חדירה של הקטאר לישראל: אחת דרך חברת "פרספשן", השנייה דרך מיליארדר, לוביסט של קטאר בשם ג'יי פוטליק, שבעצם מייצר קמפיין השפעה על עיתונאים פה בישראל וקמפיינים נוספים כאן בארץ. ויש לציין, המשטרה לא מיהרה לחקור פה. אם לא רועי ינובסקי (מכאן 11) שמצליח להשיג הקלטה של גיל בירגר, אותו אדם שהיה כמו צינור כספי, מתוודה בפניו, גם אני לא חושב שהחקירה הייתה עוברת לשלב מואץ יותר".

כתב הארץ בר פלג מתארח בתיק טוק עם דוד ורטהיים / צילום סטילס ראובן קסטרו
כתב הארץ בר פלג מתארח בתיק טוק עם דוד ורטהיים / צילום סטילס ראובן קסטרו

"לא רצו להגיע לסביבת נתניהו. רצו לעצור בפלדשטיין"

לפני הפרסום אתה בכלל מבין את גודל הסיפור?

"ברגע שהצלחתי לאמת את זה, הבנתי שוואו. אני גם זוכר שהייתה לי שיחה עם מישהו במערכת, שלא הרבה כמובן ידעו לפני הפרסום, אבל אחד מהאנשים, והוא אמר לי: "תקשיב, זה או סיפור המאה או פלופ העשור". כאילו אין אמצע, זה לא משהו בינוני.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

פרסומים נוספים