"מי זה ה'גורמים' האלה? קיוויתי שאחרי קטארגייט, במלחמה עם איראן נהיה טיפה יותר צנועים" / דוד ורטהיים מארח את בר פלג

נלך אחורה ל-7 באוקטובר 23'. אתה יורד לעוטף עזה, רואה שם כמה שדות קטל, מתעד אותם, וניצל בעצמך מאש.

"כן, הרכב שלי ספג שלושה כדורים. יש לי פה על היד קעקוע עם ה-נ.צ. (נקודת ציון) של המקום שזה היה. אני כנראה הבן אדם היחיד בעולם שמקועקע אצלו כביש בין גבים ליכיני. אבל זו האמת. ניצלנו משם. שוב, אני לא יודע מי היה פוגע בנו, יכול להיות שהיו פוגעים או מפה או מפה, או מחבלים או שוטרים, אנחנו היינו באמצע במכונית אחת, מצאו כדורי M16 ובאחרת קלצ'ניקוב. הכול קצת לא מאוד ברור. אני כן יודע שהלכתי לדבר שנה אחרי עם אדם שהשתתף בקרב הזה, או ליתר דיוק ניהל את הקרב הזה. וכשסיפרתי לו איפה היינו ושלחתי לו וידאוים והכול די מתועד, אמר לי "אני לא מאמין שהיית שם". שנה אחרי לא היה לאף אחד מושג שהיה בני אדם בנקודה ששפכו אליה את כל האש משני הכיוונים. מדהים".

לימים, כמילואימניק, אתה מפרסם את החוויות שלך, ואתה מפרסם גם כתבות שנוגעות למלחמה בעזה. באחת מהן אתה חושף את המשך הירי המכוון ליד מתחמי סיוע שלוחמי צה"ל בעזה העידו כי הצבא יורה בכוונה לעבר פלסטינים לא חמושים בערך איפה שמחלקים סיוע הומניטרי. ואז, יש לך פרסום מאוד מעניין שנוגע לכוח 100 ולזה שחוקרי מצ"ח שהגיעו לעצור אותם ספגו איומים.

תעשה לי רגע סדר מבחינה עובדתית: מה אנחנו יודעים על שדה תימן או על האירוע ומה אנחנו לא יודעים? ועד כמה הצבא, להערכתך, או כוחות הביטחון, אפרופו מצ"ח, מנסים לטייח את הדבר הזה עוד היום?

"אני חושב שיש הבדל עצום בין מחדלי החקירה בתיק הזה שצועקים לשמיים, ובראשם שחרור החשוד הנאשם – סליחה, אותו עצור ביטחוני שנחשד בזה שהוא במשמרת חמאס – לבין המציאות העובדתית שכולנו דיווחנו עליה של כתב אישום שמוגש, ושמה יש פרטים ועליהם דיווחנו. אותו סיפור שעליו אנחנו מדברים שחשפנו ג'וש בריינר ואני, שנוגע למה שהיה שם בתוך שדה תימן במגורים או באזורים האלה, אנחנו עומדים מאחוריו. אני גם לא מכיר שהוא הוכחש.

"בזה שמפקד מצ"ח ובזה שהפרקליטה הצבאית הראשית, שאנשים שלהם עברו שם את מה שהם עברו, לא עמדו על הרגליים האחוריות להגן עליהם ולחקור את הדבר הזה. והמשך ישיר לזה – העשרות שפרצו לתוך בית ליד. אני אומר שבסוף היה פה רצון לא לחקור. הדבר הזה מגיע לדעתי מהזעם הציבורי שהתפרץ באותו יום, ואנשים פחדו. פחדו פרקליטים ופחדו שוטרים, וראינו את זה גם בביהמ"ש. אני ישבתי בדיונים הראשונים של המעצר, היה פחד.

"בשדה תימן ובמתקני מעצר אחרים של הצבא, יש עדויות רבות גם מגוף ראשון וגם מאנשים ששירתו שם על פגיעה בעצירים פלסטינים, עצירים עזתים. חלקם הם מחבלי נוחבה איומים ונוראים שאני לא מאחל להם דבר טוב – ההפך, אני מאחל להם שיירקבו פה בבתי הסוהר עד יום מותם. אבל חלקם הם גם עצורים מכל מיני סוגים. אני אישית כתבתי על אישה בת 80 ומשהו שנעצרה, קשה לי להאמין שהיא הייתה מחבלת, גם לא נטען, היא גם שוחררה. אני אגיד יותר מזה: אלפים שהיו בשדה תימן ובמתקני מעצר אחרים שוחררו. אז כאילו צריך להחליט מה הם – הם מחבלים? אם הם מחבלים למה משחררים אותם?".

בדיעבד, אחרי שהפצ"רית יפעת תומר ירושלמי הודחה, כתב האישום בוטל והאמון הציבורי התערער עוד יותר, היית מפרסם את הסרטון גם כיום?

"אני חושב שהסיפור נוח להם מאוד לבוא ולדבר על גיא פלג, כי מבחינתם קודם כל זה חדשות 12 וזה גיא פלג שחשף עשרות פרשות וכותרות על סביבת ראש הממשלה. ובוודאי שהייתי מפרסם. אני אבדוק למה ואם זה ערוך, ואם כן אסביר מדוע. הייתי עושה את העבודה שלי. אבל אני אפרסם, בוודאי אין שאלה.

"נוח להם לבוא לעיתונאים שמבקרים אותם ולהיכנס בהם. בוא, אמרתי מקודם על הסיפור הזה עם כוח 100, אני חושף אותו עם ג'וש בריינר, שהוא שותף שלי והחבר הכי טוב שלי, וזה מפתיע אותי שרק עכשיו אנחנו מדברים עליו בחלק הזה של הפודקאסט. אבל הבן אדם, שהוא חומת המגן העיתונאית מול איתמר בן גביר וניסיונות ההשתלטות שלו על המשטרה, עומד בהשמצות רבות גם ברשת, גם בחיים האמיתיים.

"אנחנו בתוך עשור שבו התערערו, או ליתר דיוק נתניהו ואנשיו ערערו את רוב היסודות של הדברים שאנחנו הכרנו פה במדינה הזאת. זה התחיל במשטרה, אחר כך באופן שיטתי את בפרקליטות, ובעת הזו אנחנו קודם כל על בג"ץ ובית המשפט. והדבר הזה קורה בכוונת מכוון. ואני מוכרח לומר שב-2018, כשהייתי כתב נורא נורא נורא צעיר והלכתי להפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה, הפגנות מתחת לבית של מנדלבליט, ואני זוכר את עצמי עומד שם ומסקר, ושומע כל מיני דברים על מה נתניהו יעשה ומה ממשלה תעשה ומה יקרה בגלל… ואמרתי "טוב, בסדר, אז הם אמרו. אוקיי, מפגין על במה אמר". הרבה מהדברים שנאמרו בכיכר גורן ב-2016 קרו וקורים. כן, לפעמים צריך להקשיב למי שמדבר".